החלטה בתיק עמ"ת 44632-09-13

1.  לפני ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופט א' טננבוים) מיום 20.8.2013 בתיק פ"ל 6993-08013, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.  נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה לא רישיון, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בקלות ראש. בכתב האישום נטען כי ביום 16.8.2013 בשעה 01:30 לערך, נהג העורר ברכב שהוא בעליו, בתחומי המושב תרום, כשאינו מורשה לנהיגה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה, וכן נהג ללא ביטוח. העורר נעצר על ידי סייר הביטחון של המושב ועל ידי יו"ר ועד המושב, וכשנשאל מדוע הוא מסתובב במושב בלילה, החל לקלל אותם ולאיים עליהם, נכנס לרכבו, נסע אחורה בפראות וכמעט פגע ברגליהם של השניים.

3.  עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בבקשה צויין כי העורר הורשע בתאריך 22.2.2010 בנהיגה ללא רישיון וביטוח, גניבת רכב וחבלה במזיד, ונגזרו עליו בין היתר 10 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הורשע העורר ביום 13.2.2011 בנהיגה ללא רישיון ונדון    ל- 75 יום מאסר בפועל, למאסר על תנאי ולשנת פסילה. בנוסף לעורר הרשעה משנת 2002 בגין סיכון אדם בנתיב תחבורה, בגינה נדון למאסר של 4 חודשים. נטען כי העורר אינו מפנים את חומרת מעשיו וכי מהראיות עולה שלעיתים נוהג העורר ברכב. נטען כי אין לתת בו אמון וכי מתקיימת עילת מסוכנות.

4.  לאחר דיון בבקשה קבע בית המשפט קמא כי ישנן ראיות לכאורה למיוחס לעורר וכי אין בסיס בראיות לטענה שהעלה העורר, לפיה מתנכלים לו במושב בשל היותו ערבי. כן נקבע כי מתקיימת עילת מסוכנות מעצם העובדה שהעורר נוהג שוב ושוב ללא רישיון, וכי לאחר שהעורר הוכיח כי אינו מקיים החלטות בית משפט, לא ניתן למצוא חלופת מעצר.

5.  בערר טען ב"כ העורר לגבי קיומן של ראיות לכאורה, והתייחס לטענת העורר כי מתנכלים לו ומבקשים להרחיקו מהמושב. במהלך הדיון אישר ב"כ העורר כי קיימות ראיות לכאורה ונושא זה אינו שנוי עוד במחלוקת.

יצויין כי מעיון בתיק החקירה עולה שאכן ישנן ראיות לכאורה למיוחס לעורר. חומר החקירה אינו מצביע על תלונת שווא, כטענת העורר.

6.  ב"כ העורר מיקד טיעוניו בשאלת החלופה למעצר, וטען כי בית המשפט קמא לא בדק את החלופה שהוצעה לפניו. לדבריו, גם בעבירות חמורות יותר שוחררו נאשמים לחלופות מעצר. הוצע כי העורר ישהה במעצר בית מלא בחוות דגים בה הוא עובד, וכי מעסיקו יערוב לו ויפקח עליו.

7.  לאחר שמיעת ב"כ הצדדים, וכן שמיעת דבריו של המעסיק מר ערוסי ובחינת האפשרות כי העורר ישתחרר למעצר בית בפיקוחו, אינני רואה מקום לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת.

ראשית, מעשיו של העורר מעידים על מסוכנות ממשית - על פי הראיות, העורר נהג באירוע, אף שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה, ובכך הוא מסכן את הציבור.

שנית, אין זו הפעם הראשונה שהעורר נוהג ללא רישיון, והוא נדון פעמיים בגין מעשים כאלה, לצד עבירות נוספות, ונראה, כעולה מחומר החקירה, כי נהג גם פעמים נוספות.

שלישית, עונשים שנגזרו על המערער בעבר, ובהם מאסרים בפועל, לא היה בהם להרתיע אותו מפני חזרה על מעשיו, ומכאן הקושי לסמוך עליו שאם ישוחרר ממעצר לא ישוב וינהג ללא רישיון. יצויין כי המשיב מחזיק ברכב על שמו, אף שכאמור מעולם לא היה לו רישיון נהיגה, ולדברי מעבידו הוא אף נוהג מעת לעת ברכב (גירסה אשר נעשה בדיון בבית המשפט ניסיון להמעיט בחשיבותה).

אשר לחלופת המעצר המוצעת - ככלל, כל חלופת מעצר מחייבת בראש ובראשונה מתן אמון במשוחרר. בענייננו, כאמור ישנו קושי במתן אמון בעורר, וזאת לאור התנהגותו באירוע נשוא כתב האישום ולאור מעשיו בעבר. לפיכך, ככל שנבחנת חלופת מעצר, צריכה חלופה זו להיות בפיקוח הדוק ביותר, שלא יאפשר לעורר להפר את תנאי השחרור גם אם ירצה בכך.

הוצע כי מר ערוסי, מעסיקו של העורר, יפקח על מעשיו, אך התרשמתי כי לא די בכך. מר ערוסי העיד כי הוא זה שקנה לעורר את המכונית, אף שאין בידיו רישיון נהיגה. כן העיד במשטרה כי העורר נוהג, ומכאן שאף שהיה מודע לכך, לא עשה דבר בעניין זה. זאת ועוד, למר ערוסי אינטרס בשחרורו של העורר שכן הוא זקוק לו לעבודה בחוות הדגים. ספק בעיני אם לאור התלות של מר ערוסי בעבודתו של העורר, יוכל מר ערוסי למנוע מן העורר לשוב על מעשיו, או יודיע למשטרה אם העורר יעשה כן, בהיותו מודע לכך שהעורר יעצר והוא שוב יישאר ללא עובד בחוות הדגים.

בנסיבות אלה, אף שלמר ערוסי הרבה רצון טוב, לא די בכך ולא ניתן לסמוך עליו במקרה זה כמפקח על העורר.

אשר על כן, בהיעדר חלופה ראויה, אין מקום להורות על שחרורו של העורר ממעצר.

לפיכך הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, במעמד העורר וב"כ עו"ד מוחמדיה, ב"כ המשיבה עו"ד גנץ ומתורגמנית לשפה הערבית גב' הייא. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: